שרון גילר: למה אני עדיין אופטימי לגבי ההייטק הישראלי

קראתי השבוע עוד כתבה על המשבר בהייטק הישראלי. פיטורים, סגירות, קושי בגיוס. הכותרות מדכאות. ואני, שמלווה חברות טכנולוגיה כבר יותר מעשרים שנה, רוצה להגיד משהו שאולי לא פופולרי: אני דווקא אופטימי.

לא אופטימי תמים. אופטימי מנוסה. כי ראיתי את הסרט הזה כבר כמה פעמים. 2008, 2015, 2020 — בכל פעם היו כותרות על סוף ההייטק. ובכל פעם, התעשייה חזרה חזקה יותר. לא כי ישראלים מיוחדים באיזה אופן מיסטי — אלא כי האקוסיסטם פה בנוי נכון.

מה בנוי נכון? ראשית, הצבא. כן, אני יודע, כולם אומרים את זה. אבל זה אמיתי. 8200, מצוב, ממרם — הם מייצרים אלפי אנשים בשנה עם ניסיון טכנולוגי מעשי שאין לו מקבילה בעולם. אף מדינה אחרת לא מייצרת כזה pipeline של כישרון.

שנית, הגודל. ישראל קטנה, וזה יתרון. כשצריך לבדוק רעיון חדש, אפשר להגיע לכל מקבל החלטות בשתי שיחות טלפון. בארהב, רק להגיע לפגישה לוקח חודש. פה אתה יושב עם ה-CTO של בנק גדול בקפה ברוטשילד ביום שלישי.

ושלישית, החוסן. ישראלים יודעים לעבוד בתנאי אי ודאות. זו לא מיומנות שלומדים ב-MBA — זו מיומנות שגדלים איתה. וב-2026, כשהעולם כולו חי באי ודאות, זה יתרון תחרותי עצום. אז כן, יש פיטורים. יש קשיים. אבל ההייטק הישראלי עבר דברים הרבה יותר קשים, ותמיד יצא מזה חזק יותר.

שרון גילר, מייסד KSG Consulting